אנטישמיות בעולם מקוון
אחת המשמעויות החשובות של היותנו מדינת הלאום של העם היהודי, היא האחריות לאיחוד העם היהודי. כאינדיבידואלים בתוכה עלינו להבחין בין חופש ביטוי לגיטימי, לבין אמרות אנטישמיות המובילות לפעולות הסתה נגדנו כעם. מצאנו מקום על הפלנטה, יש שיגידו מקום מפלט מפני רדיפות חשוכות, פגיעה בבני אדם, השחתת בתי כנסת ומבנים ששימשו את הקהילה היהודית בכל מקום בו חפצה להתיישב בעברה. השחתה של בתי קברות, אנדרטאות ואתרי זיכרון הן רק חלק מביטויי שנאה ליהודים עוד מימי הביניים. לימים יתנו לזה שם – אנטישמיות. מונח שהטביעו במיוחד עבורנו, העם המקולקל שכוחו באחדותו ובכל זאת מתעקש לבחור בחיי בידול וסבל המתעצם מדור לדור.
עם פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000 הצליח האסלאם להצית שוב את אותה שנאה אנטישמית עתיקה כנגד מדינת ישראל. הפעם בכובע אחר, מגונדר ומתוחכם יותר, כזה שהצליח לסחוף אחריו זרמים שונים באירופה המערבית כמו גלים אל עומק הים, המצטרפים לאמרות נאצה כנגד ה"כיבוש" הישראלי, תוך שהם תומכים בחרם של מדינת "אפרטהייד" אותה, לתפיסתם, יש לנדות ואם ניתן להעלים כליל מהמקום בו התיישבנו על גבי הפלנטה של כולם.
שנאת ציונות, לצד שנאת מדינת ישראל והיהודים היא הפרצוף מלא הקמטים של האנטישמיות החדשה. מתנפצת כמו גל על סלע חשוף, מאיימת להחזיר איתה פנימה, אל המעמקים בכל פעם חלקים נוספים איתה. כך, בתהליך איטי ומייגע, אנו מתערבבים בה ולוגמים ממנה בדיוק מושלם כזו כמות שתספיק לעוד קרע קטן בינינו. בעיקשות וצימאון גדול אנו נותנים לה להרוות את גרוננו החנוק גם כך.
בעולם המערבי, הוגי דעות, אנשי תקשורת, מעצבי דעה,ומנהיגים פוליטיים בעולם מקוון, גם הם חשופים לאותה שנאה. ניזונים ממנה, אנטישמיות רעה, מסופקים בעליונותם על אותו עם יהודי שבור, כנוע ורדוף שהפך יוצרותיו חרף מאמציהם הבלתי פוסקים להשמידו. אותם מעצבי דעה בוחרים בתעמולה, שכן בטבע האדם שוכנת שנאה ואין כוח מניע ללא מורא שכמותה. משתמשים בה, מזינים אותה בתעמולה בלתי פוסקת כנגד העם הנבחר, הציבור היהודי, ה"כובש", ה"נאצי", תעמולה.
בעולם המודרני המקוון קל לייצר תעמולה. משתמשים בתקשורת ובערוצי חשיפה הזוכים לפופולריות ואהדה בעולם, מחדירים לתודעתם של רבים אלמנטים אנטישמיים מסורתיים, כאלו שכבר היו שם, לדוגמה ישנה סברה אנטישמית עתיקה "היהודים הם מרעילי בארות". כשרוצים להשתמש בזה לתעמולה, מאחר והמחשבה כבר קיימת בתוך רבים, פשוט יוצאים בהצהרה שהיהודים מרעילים את המים של הפלסטינים באופן שיטתי ומשום כך הם אינם ראויים לשתייה. אמירה אנטישמית בבסיסה שכל מטרתה ליצור דה- לגיטימציה למדינת ישראל וליהודים בכלל. דוגמה נוספת היא שימוש בסטראוטיפ מקובל בו היהודי השלילי זומם להשתלט על העולם. ביטוי כזה גורם ביקורת קשה הנגררת לא פעם להסתה והשוואתה של מדינת ישראל לגרמניה הנאצית. התופעה רחבה וקשה ומעצבת דעת קהל משמעותית בעולם כולו, מכאן עולה השאלה מה עלינו לעשות כנגד התופעה ההולכת ומקצינה עד כדי פגיעה בחיי אדם?
