קשרי העבר
קשרים בין בני אדם מהווים בסיס למערכות יחסים שבהמשך יכתיבו כל היבט בחיינו המשותפים. קשרי זוגיות, קשרי משפחה, קשרי תעסוקה בין עובד ומעביד, ומערכות יחסים בין הורה לילד. לאורך השנים אנו רואים שינוי בעוצמת חוסנם של היחסים בינינו אל מול פגעי הזמן. כמו נודדים מתוכנו אל מעבר לזמן ומשליכים גחמותינו אל הזולת, בטרם עוצרים לחשוב מהו חלקי בסבך הקשרים האנושיים שנבנו בשנותינו ובדמותנו. אלו חיינו, אוסף קשרים שונים. בים לדוגמה כשאנו משתמשים בקשר דייגים בדרך כלל נהוג לקשור משני הצדדים, יתרה מכך נוסיף ונדגיש כי על החבל להיות שווה ערך לזה הנקשר מנגד על מנת לשמור על קשר יציב.
ומה בחיינו? היכן מתחבאים אותם קשרים יציבים? שווים בערכם? כאלו הדואגים לקשור את רצונותינו לסביבה טובה? ישנה סברה הטוענת כי בעבר היו קשרים חזקים ובריאים יותר בין בני אדם, וגם כאלו שידעו להימשך לאורך זמן. אם נלך אחורה בהיסטוריה לתקופה בה חיזורים נעשו בקפדנות יתרה מתוך גינונים ויקטוריאניים שהגיעו משורש אבירות עתיקה, נגלה כי היחס היה כזה של "סגירת עסקה" והחפצה בדמות אישה לטובת המשפחה או סביבתה. למעשה ניתן לומר כי הבחירה בקשר זוגי לא נעשתה לטובת הפרט בלבד, אלא כראייה קולקטיבית משפחתית רחבה ותלוית נסיבות הסביבה, החל ממעמד המחותנים בחברה ועד לצורכי המשפחה באותה תקופה.
בהסתכלות רחבה אף יותר ניתן לראות שבטים שהשתמשו בעבר ביצירת קשרים מכוונים מתוך מטרה להשכנת חיי שלום ושיתוף פעולה לדורות הבאים. הם עשו זאת על ידי זיווג בין הבן של הצ'יף משבט אחד, לביתו של הצ'יף מהשבט הנגדי. בכך למעשה הבטיחו קשרים יציבים לדורות הצעירים ולסביבה הרחבה. מעבר לכך, בעבר היה נהוג ללמד את הגברים מהי אבירות של ימי הביניים (כפי שהיא נקראת כיום) ובכך לחנכם לדאגה בעשיית "ג'סטות" קטנות על מנת להרעיף חיבה ודאגה כמו לפתוח דלתות, להסיר ז'קט בלילה קר ולעטוף את האישה, ואיך לא? הג'נטלמן המכובד ביותר הוא זה המניף את האישה בידיו על מנת לדלג מעל שלולית בוץ רחבה.
מהרגלי חיזור אלו והיווצרותן של קשרים מתוך אינטרס מובהק לשני הצדדים לאורך ההיסטוריה ובכלל בין אנשים, לא רק שאנו למדים על טבעו של אדם, אלא גם יכולים להבין מדוע קשה לנו כל כך לשמור על מערכת זוגית בעידן המודרני בו למראית עין יש לנו הכול.
